fbpx

חשיבה חיובית – האם אדם שחושב חיובית הוא אדם שמח, מצליח ומאושר יותר?

צורת החשיבה שלנו נוצרה בעקבות האמונות שלנו. האמונות שלנו  התפתחו במהלך ילדותנו והושפעו מההורים, מהמשפחה, מהסביבה, מהחברה . האמונות מוטמעות בנו משפיעות על צורת החשיבה שלנו שמשפיע גם על הרגשות שלנו. ולהפך, הרגשות משפיעות על המחשבות .

עם הזמן התגובות שלנו נהפכות אוטומטיות ואנחנו לא מבינים על איזה בסיס אמונה או רגש צורת המחשבה מתבססת. שילוב המחשבות והרגשות יוצרות את מערך האמונות שלנו ולהפך. המשמעות- דרך שינוי האמונות ניתן להשפיע על המחשבות והרגשות שלנו. כל דבר שקורה בחיים אפשר לפרש אותו לשני כיוונים: להסתכל במובן החיובי או השלילי.

חשיבה שלילת גורמת לרגשות שליליים כמו: כעס, פחד, דאגה, תסכול, מחשבות אובססיביות, אשמה, עצב וכו’, ואלה משפיעים על ההתנהלות שלנו בחיים, בדרך כלל זה תוקע אותנו ולא מקדם אותנו לעבר המטרות וההצלחות בחיים. לעומת זאת , חשיבה חיובית יכולה לחולל פלאים בהצלחה שלנו בכל תחומי החיים ובאיכות חיינו. חשיבה חיובית מעודדת רגשות חיוביים כמו שמחה, רוגע, אסרטיביות, כוח רצון שמשפיעים על תפיסת המציאות, עוזר לנו להתגבר על מכשולים , ללמוד מהם ולייצר תוצאות חיוביות.

תפיסת המציאות היא בחירה. אנו אחראים לכל מה שקורה בחיינו. אנחנו יוצרים את החוויות שלנו ע”י דפוסי האמונות והרגשות שלנו. אנחנו לא תמיד קשובים לעצמנו ולא תמיד מודעים למה שאנחנו באמת מרגישים . הגוף לעומת זאת תמיד מראה את הרגשות שלנו. לדוגמא: כאשר אנחנו בלחץ הבטן מתכווצת, כאשר אנחנו מתרגשים יש לנו דפיקות לב מהירות. כלומר למחשבות יש כוחות רבים הפועלים על גופנו. השפעת המחשבות על הגוף נעשות ברמת התת מודע.

אנחנו יכולים להיות קשובים ללחישות הגוף שלנו לטפל בו. אם לא נעשה זאת הגוף יגביר את הלחישות לצרחות. אם אנחנו מקבלים את התפיסה שאנו אחראים לחיינו ויוצרים את כל החוויות שלנו, הגוף משקף את מחשבותינו הפנימיות ואחת מהסיבות למחלה היא תוצאה של דפוסי האמונה הנמצאים בתוכנו. בעזרת חשיבה חיובית ניתן להפנים אמונות חדשות שיוצרות מציאות חדשה.

למעשה חשיבה חיובית- היא כלי חשוב שמעלה את הדימוי העצמי של האדם, גורמת לפיתוח חשיבה חיובית ואופטימית לחיים ומשפרת את  יחסינו עם הסביבה שלנו.

קיים קשר ביו- כימי ואלקטרו- כימי בין חשיבה ותפקוד. למחשבה יש תדר וכאשר חושבים מחשבה היא משפיעה על הגוף ברמה פיזית ורגשית, תאי המוח פולטים שדה אנרגיה. לדוגמא: כאשר פוגשים כלב, ותדר המחשבה ישדר פחד או אלימות כלפי הכלב, הכלב יגיב בהגנה או בתקפה , בריחה או חשדנות גם אם לא פעלנו פיזית כלפי הכלב. בחושיו הוא קלט את תדר המחשבה והרגש שהאדם שידר.

המחשבה משפיעה על המצב הנפשי ולזו היתה השפעה על המערכת החיסונית של הגוף. גוף האדם הוא מערכת אינטגרטיבית וכל שינוי מצב הרגשי משפיע על שאר המערכות.

במוח קיימת מערכת לימבית- משכן הרגשות, הזיכרונות והרצונות. עובד עם מע’ אחרות. כל שינוי מנטלי משפיע על האיזון הפיזי. המע’ הלימבית שומרת על האיזון של הגוף שלנו ברמה הפיזית והרגשית.

במלחמת העולם השנייה, שכבו חיילים פצועים רבים שגנחו מכאב. הציוד הרפואי הלך ואזל וזריקות המורפין נגמרו. דר’ הנרי ביצ’ר החליט לתת לפצועים זריקות סליין ( מי מלח) באומרו  לחיילים שאלו תרופות חזקות נגד כאבים. להפתעתו הרבה, מעל שליש מהחיילים חש הקלה משמעותית בכאב. רוב האנשים משתמשים בדמיון באופן לא מודע לרעתם. לדוגמא: הם לא יאהבו אותי – יוצר תסריט עתידי בו הוא דחוי ובהתאם אותו אדם יתנהג , שפת הגוף שלו תשדר שהוא לא ראוי לאהבה וכך יוצר מציאות בה באמת לא אוהבים  אותו. הדבר נכון גם לגבי סימפטומים פיזיולוגיים – כאבים, חולשה וכו’.

כיום ברור לנו שמצבו הנפשי של האדם משפיע על בריאותו הכללית. אחד התופעות שהאדם נחשף אליהן הוא מתח-סטרס. שתי מערכות מופעלות בתגובה לגירוי סטרס- המע’ האדרנרגית- הפרשת נוירואדרנלין כי הגוף צריך להיערך במצב של סכנה. האדרנלין מעלה דופק ול”ד ( צריך יותר אנרגיה בשרירים), מרחיבים את האישונים(לראות טוב יותר את האויב), מעכבים את מע’ העיכול (למי יש זמן בשבילה), ומזרזים את חילוף החומרים . שינויים אלה מכינים את הגוף להגנה על חייו.

המע’ השנייה המגיבה היא המע’ ההורמונלית שתגובתה מעט יותר איטית. המוח שולח מסר לבלוטת האדרנל להפריש קורטיזול שבהמשך ורם לייצור אדרנלין. הקורטיזול מעלה את כוח התכווצות הלב, מחליש את מע’ החיסונית וגורם לבלאי בגוף, שחיקה , עייפות יתר מה שגורם לסיכון יתר לתחלואה. במצב סטרס המע’ כולה ערוכה להישרדות ובאותו הזמן החשיבה הרציונלית ותפקודי המוח משותקים. החומרים המופרשים ע”י האדרנל יכולים לגרום לנזקים חמורים כמו פגיעה בזיכרון, חרדה, נדודי שינה, הפרעות קשב וריכוז, דיכאון וכו’.

המתח מחליש את המע’ החיסונית ומגביר את הסיכוי לחלות במחלות אוטואימוניות , בהן המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את עצמה. מערכת החיסון מאבדת את הכושר להבחין בין עצמי לזר ותוקפת את עצמה.  למשל: זאבת אדמונית (לופוס) – פגיעה בכליות ובמפרקים, סכרת נעורים- לבלב, גרייבס- בלוטת התריס, טרשת נפוצה- מיאלין , החומר השומני המצפה את העצבים, המוביל לניוון פרוגרסיבי של עצבים ושרירים ועוד.

קיימות מחלות כמו פסוריאזיס (פריחה אדומה וקשקשת גסה בעור) ויטיליגו (כתמים לבנים בעור על רקע פגיעה במלנוציטים האחרים לייצור פימנט בעור) התקררויות על רקע פגיעה בזקיקי השיער – קיים קשר אמפירי בין המצב הנפשי שקדם להופעת המחלה או בין ההתלקחויות. מכיוון שמצבי סטרס, מתח, חרדה או טראומה משפיעים על התגובות הפיזיולוגיות וההורמונליות בגוף,  המתערבות במהלך התגובה החיסונית, עלולים להחמיר מחלות אוטואימוניות ולהוות השפעה שלילית על המע’ החיסונית .ולכן אמירתו של היפוקרטס הרופא היווני אמר: ” חשוב יותר לדעת איזה מין אדם נושא את המחלה מאשר לדעת איזה מחלה יש לאדם”. מקבלת משנה תוקף ומחדד את הבנת הקשר בין הגוף והנפש.

לעומת זאת , במצבי אושר ושמחה, המוח מפריש אנדורפינים. קבוצת חומרים כימיים המצויים באופן טבעי במוח, משתחררים במצבי צחוק, שמחה, ספורט, פעילות מינית, עיסוי, שינה ואף בזמן אכילת שוקולד וכו’. מסייעים בשיכוך כאבים, שיפור מצב הרוח , משפרים תפקודי מערכות שונות בגוף כמו מערכת החיסון, הנשימה, העצבים והשרירים.  כאשר אדם מסגל גישה חיובית ואמונה ביכולת ההחלמה בממד החשיבה, מצבו הנפשי יהיה טוב יותר ,תהיה לו יכולת להתמודד טוב יותר עם מצבי חולי וסיכויי החלמתו יהיו טובים יותר.

קיימות שיטות שונות להתמודד עם מתחים ולחצים כמו: הרפיה, דמיון מודרך, יוגה, פעילות גופנית. נמצא שגם הליכה מתונה 3-4 פעמים עשויה לשפר מצב רוח. פעילות היא מפתח לאושר. ככל שזזים יותר, מוחנו מקבל יותר חמצן ותפקודו משתפר. לטיפול במיטה ישנה השפעה מרגיעה מעניקה שלבה ומצב רוח טוב. חלק מהמטופלים במרכזי סרגם, אשר סבלו ממצבם נפשי קשה אפילו הפסיקו קבלת כדורים נגד דיכאון, והחזירו לעצמם ביטחון ומצב הרוח נפלא.

הגדרה של המילה ” בריאות ” עפ”י ארגון הבריאות העולמי: מצב של תחושת רווחה מלאה מבחינה גופנית, נפשית וחברתית ולא רק העדר מחלה או נכות.
זאת ועוד,  ארגון הבריאות הוסיף לכך גם את היכולת לנהל חיים פוריים מבחינה  חברתית וכלכלית .
הבריאות היא תולדה של גנטיקה, סיפור ואורח החיים, אך גם התודעה שלנו.
החיים זה התגלמות המחשבות שלנו.  כשהמחשבות לא שמחות, גם החיים מתנהלים בהתאם.
אנחנו יכולים להאשים את כולם אך בסופו של דבר רק הראש שלנו זקוק להכוונה חדשה.

גוף נפש תודעה

ניתן לתאר בריאות אופטימית כמשולש שווה צלעות. הצלעות הן הפיזי (גוף), נפשי (רגשות) ותודעה (מחשבות)

הצלע הפיזי- בריאות גופנו הגשמי, איברים חיצוניים ופנימיים, המערכות השונות וכל מה שנקלט ונמדד ע”י חמשת החושים. למרות ההתקדמות במדע, מחלות רבות נותרו ללא פתרון של ממש ומסתבר שהצלע הגופני מאד מופע מהצלע הנפשי. כשעולים רגשות שליליים כמו עצב, כעס, מתח, הנפש משתפת את הגוף שמגיב בכאבי בטן, דופק מהיר, חיוורון, הזעה וכו’. הביטויים יכולים להיות יותר דקים שינויים בהבעות פנים או שפת גוף.

הצלע הנפשית- יש ביטוי שאומר:” נפש בריאה בגוף בריא.” סוד לבריאות תקינה שמחת חיים. כפי שכבר ציינו, סטרס יוצר עומס רגשי על המערכת המשפיע על יעילות המערכת החיסונית.

הצלע התודעתית – מערכת ההפעלה הבסיסית, ספר החוקים של כל אחד מאתנו. כוללת הנחות יסוד ומערכת אמונות שיצרנו. הצלע הקובעת את ישתנו לחיים. האמונה היא האמת שלנו והיא קובעת את בריאותנו.

אז נסכם בפשטות, במשפט המוכר 

“תחשוב טוב, יהיה טוב”
עכשיו הבנתם גם למה

X